Uber ו־Lyft טענו כי תביעות שהוגשו ב־2020 על ידי היועץ המשפטי של קליפורניה, רוב בונטה, והממונה על עבודה, ליליה גרסיה-בראואר, שמבקשות תשלומים לאחורה עבור שכר מינימום שנמנע, שעות עבודה נוספות וזכויות אחרות, אינן תקפות מאחר והעובדים בקשר חתימו על הסכמי פיוס עם החברות.
בית המשפט העליון של קליפורניה בינואר גם סירב לשמוע ערעור על החלטת בית משפט תחתית שמצא כי נציגי המדינה אינם חובים בהסכמי פיוס שלא חתמו עליהם.
שופט בית הערעור של קליפורניה, ג'ון סטריטר, החליט בספטמבר שעבר כי נציגי המדינה מבצעים את חוקי העבודה של המדינה ולא תובעים בשמו של העובדים. זה אומר כי ההסכמים לפיוס שחתמו נהגים אינם רלוונטיים לסמכות המדינה.
"הנציגים הציבוריים שהביאו את התביעות הללו אינם נובעים מהרכבים האישיים של נהגים אינדיבידואליים אלא מהרשות החוקית עצמאית שלהם להגיש תביעות אזרחיות," כתב סטריטר בדעתו.
התביעות הוגשו לפני שהמצביעים אישרו את הצעת החוק פרופוזיציה 22 בנובמבר 2020, שנותנת לחברות המוניות את היכולת להמשיך לסווג נהגים כפועלים עצמאיים.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.
